בור בדידות
אני מרגיש שאני שוקע ואין לי לאן עוד לצלול. כל מה שידעתי, כל מה שצברתי, כל מי שאהבתי, מצאו להם אנשים אחרים. אין לי דבר משל עצמי מלבד משפחתי, וגם היא מתרחקת וקמלה. מצאתי משהו בתבן, מצאתי מישהי לשוחח איתה, אך הפחד מלווה אותי, טורף כל רגע טוב. אני לא חושב שאוכל באמת לאהוב יותר, אני לא חושב שאוכל באמת לסמוך יותר. אין עוד חלקה טובה באדמה הרעה הזו, אין למה לקוות ואין למה לחכות. הכל נלקח ממני על ידי אנשים חזקים יותר, מאושרים יותר, יפים יותר. נותרתי לבדי.